פסק-דין בתיק ת"ק 33602-01-12

בפניי תביעת התובעים, במסגרתה הם תובעים החזר המקדמה ששולמה לידי הנתבעת בגין עבודת אלומיניום שהיה על הנתבעת לבצע, לבקשת התובעים, במסגרת שיפוצים שהתעתדו לערוך בביתם. לצורך התקשרות זו, חתמו הצדדים על חוזה אשר הסדיר התחייבויותיהם האחד כלפי משנהו.

התובעים טוענים בכתב תביעתם, כי התכוונו לבצע שיפוץ בביתם במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 2009 ולצורך כך התקשרו עם הנתבעת בתאריך 17/9/09. במעמד חתימת החוזה מסרו התובעים, לבקשת נציג הנתבעת, מספר המחאות אשר שיקפו את מלוא העלות של העבודות המוזמנות, וסוכם כי הן יפרעו על פי קצב התקדמות העבודה. יצויין, כי בסעיף ההערות בחוזה הוסף בכתב יד הכיתוב - "התשלומים יפדו אך ורק לאחר אישור לקוח".

לטענת התובעים, הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שהתנהלה לאורך תקופת ההתקשרות, בצורה שאינה מקצועית, ומזלזלת, אשר גרמה לכך שהתובעים החליטו לבסוף לסיים את ההתקשרות תוך שהם דורשים להשיב לידיהם את השיקים שמסר כתשלום מאחר ולשיטתם לא סופקה כל תמורה בגינם; עוד ביקשו התובעים להשיב להם את הכספים שנגבו מהם כמקדמה, ההמחאה שהופקדה בחשבונם ונפרעה ביום 29/9/09, הפקדה אשר בוצעה, לשיטתם, ללא הסכמתם ואף הודיעו על כך במייל שנשלח אל נציג הנתבעת ביום 19/11/09, ובו אף דרשו השבת כל השיקים לידיהם, לרבות הסכום שנפרע כמקדמה.

יצוין, כי בתשובתה של הנתבעת ביחס להפקדת השיק, נטען כי מתוך המקדמה יוחזר סך של 1,113 ש"ח לתובעים, ואילו היתרה בסך של 4,200 ש"ח, תחשב כשכר עבודה בגין עלויות תכנון ושרטוטים. לטענת הנתבעת עלותה של כל גרסה שהוכנה על ידי הנתבעת על פי "מחירון תכנון"  הינה 700 ש"ח.

התובעים טוענים, כי טענות הנתבעת ביחס לעלויות התכנון והשרטוטים, כפי שטוענת הנתבעת, לא מעוגנות בהסכם בין הצדדים, ולכן לא היה מקום לגביית סכום זה כפי שנגבה בפועל. עוד נטען בעניין זה כי גם אם תתקבל טענה זו, הרי שמדובר ב - 5 גרסאות שהוכנו, ולא 6 כפי שטוענת הנתבעת, וממילא לטענותו חלק מהתיקונים נעשו עקב מחדלי הנתבעת.

בנוסף טוענים התובעים, כי נגרמו להם נזקים נוספים בגין סיום ההתקשרות ואי ביצוע העבודות בפועל, אשר נובעים, לטעמם, מכך שהעבודות נעשו לבסוף באמצעות חברה אחרת, ורק כעבור שנה ממועד ההתקשרות עם הנתבעת. לטענת התובעים בגין רכיב זה נגרם לו נזק בסך 4,500 ש"ח, ובנוסף סך של 150 ש"ח בגין הוצאות ביטול השיקים ומשלוח הדואר.

הנתבעת טוענת בכתב הגנתה, כי בהסכם שנחתם עם התובעים מצויין מפורשות שהמקדמה תגבה במזומן, ולכן, לטענתה, אין מקום לטענה שההפקדה נעשתה בניגוד למוסכם בין הצדדים.

עוד טוענת הנתבעת, כי במהלך תקופת ההתקשרות התנהלה תכתובת הדדית, והנתבעת סיפקה שירות בצורת הבהרות ומתן מענה לשאלות התובעים, לרבות שרטוטים מתוקנים שנשלחו לתובעים, ובסך הכל מסרה הנתבעת 6 גרסאות שונות של תכנון ושרטוטים לידי התובעים כאשר עלות כל גרסה הינה 700 ש"ח. 

לטענת הנתבעת, כאשר ביקשו התובעים לבטל את ההתקשרות ודרשו את השיקים, חייבה אותם הנתבעת בגין עלות העבודה שבוצעה בפועל עד למועד הביטול, ולכן אין מקום לפצות את התובעים על ידי השבת סכומים אלו לידיהם.

סוגיית ביטול החוזה:

לצורך הכרעה בסוגייה שבמחלוקת יש לבחון תחילה האם הנסיבות שהובילו לביטול החוזה אכן הצדיקו את ביטולו, ובנוסף, האם ביטול החוזה נגרם באשמתו של מי מהצדדים. לפיכך אתייחס לטענות התובע כפי שהועלו בעדותו:

התובע טען בעדותו, כי פרק הזמן שחלף מיום שנשלחה דרישת השינויים הראשונה לנתבעת ועד שהשיבה לו את הגירסה המתוקנת, נמשך כ-10 ימים, ואילו דרישת השינויים השנייה נענתה כעבור כיומיים. לשאלת בית המשפט, השיב התובע, כי בדרישה השנייה אכן נשלחו דרישות לשינויים שלא הופיעו בתוכנית המקורית, והוסיף, כי לאור השינויים שהתווספו התבקשה הנתבעת לספק הצעת מחיר חדש.

בסוגייה זו קיימת מחלוקת בין הצדדים, כאשר מחד, טען התובע בכתב תביעתו שהנתבעת ביצעה 5 שינויים, ומנגד הנתבעת טוענת שנעשו 6 שינויים בסך הכל.

לטענת התובע, שינוי אחרון נשלח בתאריך ה- 2/11/09, ולאחריו המתין התובע להצעת המחיר העדכנית שתשלח על ידי נציג הנתבעת, הצעת המחיר הנ"ל לא נשלחה. לטענת התובע, מחדל זה היה האחרון בשרשרת מחדלים אשר הובילה לביטול ההסכם. נציג הנתבעת התייחס לכך בעדותו בפניי וטען כי הנושא לא הובא לידיעתו, וכל פנייה בעניין, אם נעשתה, הועברה לאיש המכירות של החברה, אף שלחברה יש מחלקת שירות לקוחות אשר נועדה לטפל בטרוניות מעין אלו. 

גם אם אקבל את טענת התובע לעניין ההשתהות של הנתבעת בהתנהלותם על פי החוזה, הרי לכל היותר יהיה נכון הדבר ביחס להצעת המחיר של התוכנית האחרונה מיום 2/11/09, ולא ביחס להתנהלות הנתבעת עובר למועד זה.

מעיון בתכתובת הדואר האלקטרוני בין הצדדים עולה, כי נציג הנתבעת שלח הצעת מחיר שגויה בתאריך 04/11/09, ובהמשך לכך השיב לתובע בהודעה מיום 8/11/09, בה הוא עומד למעשה על טעותו, ומציין כי  יגיש את העדכון עוד באותו היום.

התובע טען בעדותו, כי לאחר שקיבל את ההודעה האמורה, המתין מספר ימים ובמהלכם יצר קשר עם נציגי הנתבעת ופירט טענותיו לעניין אי עמידת הנתבעת בלוח הזמנים. לאחר שלא קיבל מענה ראוי לטענותיו, ולאחר שלטענתו נאמר לו "באחת השיחות" כי הוא רשאי לבטל את ההסכם, שלח ביום 19/11/09  את ההודעה בדבר ביטול החוזה ובה, כאמור, דרישתו להשבת השיקים לידיו.

בעניין זה אציין, כי אילולא ביקשו התובעים לשנות את התוכניות מעת לעת כפי שעשו, והיו נצמדים ללוח הזמנים המקורי כפי שצויין בחוזה (וראה לעניין זה מסמך הנושא את הכותרת "לוחות זמנים לביצוע"), ייתכן וניתן היה לקבל במלואה את הטענה בדבר הפרת חוזה; אולם, השינויים התכופים, בעיקר מצד התובעים, הובילו לכך שלוח הזמנים השתנה מספר פעמים, ומשכך, לא ניתן היה לתחום את מועדי הגשת התוכניות המתוקנות לתאריך ספציפי כזה או אחר. על כן, לטעמי, לא ניתן לקבל במלואה את הטענה שהאיחור הנטען מהווה פגם מהותי בקיום החוזה, מה עוד שהתובע, כפי שהתרשמתי מעדותו, לא נתן לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן את הפגם האמור, כמתחייב מהוראות חוק חוזה קבלנות, התשל"ד - 1974.

שוכנעתי, כי על פי רוב אין מבוצעים שינויים רבים כל כך בתוכניות, וכי על כן, אין להטיל האשמה למשכם של הליכי התכנון על הנתבעת, במקרה דנן. התובע לא הבהיר עם מי מנציגי הנתבעת שוחח, כדי להלין על העיכוב האחרון, מלבד נציג המכירות, ועל אף תיעוד התכתובות, לא הובא כל תיעוד לפנייה כאמור טרם ביטול החוזה. הנה כי כן אני קובעת, כי אין לומר במקרה זה, כי הנתבעת היא שהפרה את ההסכם בין הצדדים.